אחר הקרב

השעות נקפו וחלפו כאשר המעפילים על הספינה הטבועה למחצה והבריטים מנסים לחלצה בעזרת גוררות וחיתוך העוגנים. כל מאמציהם כשלו. הספינה רבצה בכבדות על השרטון, סמוך לשעה שתיים אחר הצהריים הופיע אסדות נחיתה שטוחות שהיו צריכות להוביל את המעפילים לאוניות הגירוש. כוונות הבריטים לפינוי עצמי של המעפילים לאסדות נכזבו. המעפילים בחרו להתנגד פסיבית. הבריטים בקבוצות של ארבעה חיילים החלו תופסים בכוח את ידיהם ורגליהם של המעפילים, מניפים אותם באוויר ונושאים אותם לאסדות. רבים התנגדו לחיילים תוך שימוש בנשיכות, שריטות ובעיטות. אנשי הצוות של אוניית המעפילים שהתפזרו ונטמעו בין המעפילים זכו ליחס זהה לזה של המעפילים והובלו גם הם לאסדות. תוך כדי העברת המעפילים חיפשו הבריטים בין המעפילים אנשים גבוהים ובלונדיניים ואסרו אותם. כך אסרו 4 אמריקאיים וקצין מכונות. 

בנמל חיפה, מלחי האוניות הרבות שעגנו בנמל חיפה היו שותפים למחזה הקשה. האסדות נקשרו לרציף והמעפילים נגררו מהן למחסן בו כל מעפיל זכה במנת די.די.טי לחיטוי. היו מעפילים שהצליחו לקחת את צרורם הדל איתם ולרבים כל רכושם היו הבגדים שלגופם.