התאוששות מהסערה

נזקי הסערה היו ברורים. מיכלי הדלק שהיוו סכנה הוטלו לים, ובכך נעלמו להן רזרבות הדלק. מים חדרו גם למיכלי הדלק של האונייה ומכשיר זיקוק המים נפגע. האונייה איבדה מיכולתה לבצע הפלגה ישירה לחופי הארץ, והיה ברור שדרושה אספקה טרייה, דלק וחלפים. קברניטי הספינה החליטו שהכניסה לים התיכון תיעשה במכוון בלילה כדי להקטין את הסיכוי שתצפית בריטית תגלה את הספינה.

לאחר המתנה להכוונות שלא הגיעו מהמטה בפריז, הוחלט להיכנס לנמל אלג'יר (Algiers). הצוות חיפש ב"ספר הנמלים" שם של סוכן אוניות בעל שם עם צליל יהודי, ואכן נמצא כזה בשם סמי כהן. הכניסה לנמל לוותה באמצעי הזהירות המקובלים. המעפילים הורדו לבטן האונייה והפתחים כוסו.

סוכן האונייה שעלה על סיפון האונייה התבקש לספק דלק, מים, ירקות, פירות ולחם טרי. בשיחת אגב נשאל למוצאו ואכן בחוסר נוחות הוא אישר שהוא יהודי. מפקד האונייה ראה בכך אישור לספר לסוכן על המטען האנושי המיוחד שלה. לובה אליאב מתאר בספרו את התרגשותו של הסוכן, ואת בקשתו של הסוכן לראות ולגעת במעפילים. כמו בנמלים אחרים, נמצאו אנשים טובים שעברו ימים קשים במלחמה ושמחו לסייע לעולים בדרכם ארצה. גם כאן, מפקח הנמל שבנו נפל במחתרת הצרפתית במאבק נגד הנאצים התנדב בהתרגשות לצייד את האונייה בתעודות מסע המכשירות אותה ואת מטענה האנושי.

לפני המטה בצרפת עמדו האפשרויות הבאות:

1. להורות לאונייה להפליג ישירות לארץ. במקרה זה היה ברור שהבריטים יתפסו את האונייה, והיא לא תוכל יותר לשרת את צי אוניות המעפילים.
2. להעביר את מעפיליה בנקודה קרובה יותר לחופי הארץ לאונייה קטנה יותר עשוייה מעץ, ובעזרתה לנסות ולהעלות את המעפילים לחופי הארץ. במקרה זה האונייה אולואה תחזור לסיבוב נוסף של הבאת מעפילים לחופי הארץ. הכוונה הייתה שהספינה הקטנה ששמה Yilderan וכינוייה ברק, תבצע סבבים בין אולואה לבין החוף. מאחר והספינה הקטנה התקלקלה, נשרפה ולבסוף עלתה על שרטון בוטלה התכנית המקורית.
3. להעלות על סיפונה עוד מעפילים באחד הנמלים שבדרך, וכך במעמס מלא להמשיך לחופי הארץ בתקווה שניתן יהיה לפרוץ את המצור ולהעלות את המעפילים.

המטה התמהמה בקבלת ההחלטות, והוחלט לנצל את הזמן לבצוע תיקונים בספינה. במקביל הוחלט לאמן את הנוסעים בנהלי ההצלה, שימוש בסירות הצלה ובהתנגדות קרה נגד הבריטים. הגברים התאמנו בתרגילי קפ"פ (קרב פנים אל פנים), ואחרים התארגנו ליידות בבריטים קופסאות פח מלאות בברגים.

ההמתנה התארכה, ולכן הוחלט להיכנס לנמל קטן ששמו סוסא (Sousse, Tunisia) ולתדלק שם. הכניסה לתדלוק לא היתה חשאית כלל. סוכן האונייה היהודי שהומלץ על ידי סמי כהן מאלג'יר כבר קיבל "ברשתות הקשר היהודיות" הודעה שהאונייה עשוייה לבקש עזרה. הקהילה שציפתה לאונייה ליוותה מהחוף את האונייה.